<h1>מחזור ויטרי הלכ' פסח סימן ל"ו</h1>
<h2>דף מו.</h2>
ואם יום טוב של פסח הוא ולש עיסה ביום טוב. כיצד יעשה. שאם מפריש תרומה ומברך עליה. לשורפה אינו יכול. לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב. ואם תאמר שמעכבה עד לאחר יום טוב ואחר כך שורפה הרי באה לידי חימוץ בין כך ובין כך. ועובר עליה בבל יראה ובל ימצא. אלא כיצד יעשה. יפריש אותה בלא ברכה מן העיסה ויעשה אותה כמו עוגה קטנה ויאפה אותה עם שאר עוגות שיפריש מן העיסה. ולאחר אפייה יצרף כאחת בסל אחד או בקערה אחת העוגות והתרומה ונראות כאילו הן מחוברות יחד. לפי (שהכל) [שהסל] מצרפן. כדתניא [מ"ח ע"ב] ר' אליעזר אומר הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה. שנ' כף אחת (במדבר ז') הכת' עשאו לכל מה (שבסל) [שבכף] אחת. ואחר כך יברך עליה (להריש) [להפריש] תרומה. ויצניעה עד לאחר יום כשהיא אפוייה וישרוף אותה. ת'. בספר הישר. אם שכח ולא הפריש חלה מן העיסה עד שנאפה הפת. אומר רבינו דאינו יכול לפטור מחלה עד שיתן מכל אחד ואחד. דהכי אמרי' באילו עוברין הלכה כר' אליעזר (דהכל) [דהסל] מצרפם לחלה. כדאית' בפסחים. הני נשי דידן דקא אפיין קפיזא קפיזא. א"ל חומרא דאתי ליד קולא הוא. דקא מפקעינן לה מחלה. א"ל דעבדינו ליה כר' אליעזר. וכן הורה רש"י בתשובותיו. וכן בסדר המשנה מוכיח. דלא קאי ר' אליעזר אלא על עיסה דלא הוה בה שיעור חלה. אבל אם יש בכמה עיסות כשיעור חלה צירוף לא מהני לפוטרן מחלה. וצריך להפריש מכל אחת כזית. ומכל מקום בברכת אחת סגי. ובלבד שלא יסיח בינתיים. מידי דהוה אשחט מאה עופות דברכה אחת לכולן. ע"כ. ואם תאמר כשהיא בעיסה יברך עליה קודם אפייה. ומפרישה ואחר כך יאפה אותה. וימתין עד לאחר יום טוב וישרוף אותה. אם היה עושה כן אינו יכול לאפות אותה ביום טוב לאחר שיקרא לה שם. משום דהוה ליה מלאכה שלא לצורך. הואיל ואינה נאכלת. אבל קודם ברכה יכול לאפות אותה. לפי שעדיין ראוייה היא לבעל הבית כשאר עיסה. ולא הויא אפייה שלא לצורך ביום טוב. ויש שמפרישה מן העיסה ושורה אותה במים וסבור הוא שלא תחמיץ. וכדברי בן בתירא. [מ"ח ע"א] דא"ר יצחק נפחא הלכה כר' יהודה בן בתירא. דאמר תטיל לה בצונן שלא תחמיץ. ואין הלכה כמותו. דתניא ר' אומר הלכה כר' אליעזר דקיימא לן בכוליה תלמודא הלכה כר' מחבירו ולא מחביריו והכא חבירו הוא. ובשאר ימים טובים שאינן של פסח. כמו כן אינו רשאי לשורפה משקרא עליה שם. לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב. אלא (מכאן) [מכיון] שאין לחוש בהן משום חימוץ אם הוא משהא אותה עד לאחר יום טוב יברך עליה לאלתר ביום טוב ומפרישה ומשהא אותה עד לאחר יום טוב. ואחר כך שורפה שאם חימצה אין בכך כלום.
